Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 38b

כָּל מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאַחַר כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ חוּץ מִן הַשְׁמָטַת כְּסָפִים וְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם לְאַחַר כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ

Traduction

Any mitzva that the Jewish people were commanded to perform before entering Eretz Yisrael, i.e., it was not linked to entry into the land, applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael. Conversely, any mitzva that they were commanded to perform after they entered Eretz Yisrael applies only in Eretz Yisrael, except for the abrogation of monetary debts in the Sabbatical Year (see Deuteronomy 15:1–2), and the emancipation of slaves in the Jubilee Year (see Leviticus 25:39–41). Even though the Jews were commanded with regard to these mitzvot that they were to perform them only after their entry into Eretz Yisrael, these mitzvot apply both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

כל מצוה שנצטוו ישראל. להנהיגה קודם שיכנסו לארץ דהיינו חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ:

חוץ מהשמטת כספים. ולקמיה פריך הא נמי נצטוו עליה קודם לכן דהא חובת הגוף היא ומאי חוץ:

הַשְׁמָטַת כְּסָפִים חוֹבַת הַגּוּף הִיא

Traduction

The Gemara questions the need for this ruling: The abrogation of monetary debts is an obligation of the body. Since this mitzva is not referring to the land, what is the novelty of the ruling that it applies even outside of Eretz Yisrael?

Tossefoth non traduit

השמטת כספים חובת הגוף היא. פי' בקונטרס ולמה אתה אומר שהיא מצוה שנצטוו עליה אחר כניסתן לארץ כיון דחובת הגוף נצטוו עליה אף במדבר ומשני בזמן שאי אתה משמט קרקע כגון במדבר דליכא חרישה וזריעה אי אתה וכו' ופריך ואימא במקום שאתה משמט כלומר אף בזמן שבית המקדש קיים לא תנהג השמטת כספים אלא בארץ ומשני הכא רבייה קרא ת''ל כי קרא שמיטה דמשמע מ''מ וקשה דא''כ לא היה לו לומר ת''ל כי קרא שמיטה כיון דהתירוץ של קושיא הוא אלא הוה ליה למימר (אלא) אמר קרא כי קרא שמיטה ועוד קשה דהיאך נוכל לפרש לעיל שתנהוג שמיטת כספים במדבר והלא דין שמיטות אינו אלא לאחר ירושה וישיבה כדאמרינן בסוף פירקין (לקמן קידושין דף מ:) גדול תלמוד תורה שקדם לשמיטה ס''א שנה ונראה לי השמטת כספים חובת הגוף הוא וא''כ פשיטא דנוהג אפילו בחוצה לארץ ומאי אתא ר''א בר' שמעון לאשמועינן ומשני לא צריכא לכדרבי כלומר משום הקישא דמקשי כספים לקרקעות איצטריך למימר וגרסי' מהו דתימא במקום שאתה משמט קרקע דהיינו בארץ ישראל שהרי חובת קרקע היא אתה משמט כספים ובמקום שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים וכיון דאין שמיטת קרקע בחוצה לארץ השמטת כספים לא תנהוג בחוצה לארץ תלמוד לומר כי קרא שמיטה מ''מ וממקרא זה מפיק ליה ר''א בר''ש דנוהג אף בח''ל ולפי גירסא זו ואימא במקום שאתה משמט כו' הוא סיום התירוץ ולאו בלשון קושיא הוא כמו לפירוש הקונטרס ואית ספרים דגרסי נמי במקום כו' וכן בסמוך דפריך שילוח עבדים חובת הגוף היא כו' כדפרישית גבי השמטת כספים צריך לפרש גבי שילוח עבדים ולא ניחא לפרש כמו שפירש בקונטרס בהשמטת כספים ורש''י פירש בפרק השולח (גיטין דף לו.) גבי הא דאמר אביי בשביעית בזמן הזה דלא משמט מדאורייתא ורבי היא דתניא רבי אומר וזה דבר השמיטה שמוט כו' דקרקע אינה נשמטת מחרישה וזריעה אלא דוקא בזמן הבית מהאי קרא גופיה ופירש אחד שמיטת קרקע דחרישה וזריעה ואחד שמיטת כספים דהשמטת מלוה אידי ואידי שביעית כשאין היובל נוהג שמיטין נמי לא היו נוהגין כדדריש בירושלמי וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית בזמן שיובל נוהג שביעית נוהג אין היובל נוהג כו' ובזמן הזה אין היובל נוהג דגבי יובל כתיב בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה יובל נוהג כו' ובזמן הזה אין יושביה עליה והואיל ויובל אינו נוהג שביעית נמי אינה נוהגת וקשה מה שפירש דשמיטת קרקע היינו מחרישה וזריעה בשביעית והוצרך להביא רש''י ההיא דרשה דירושלמי דא''כ היה לו לאביי להביא אותה כיון שהיא עיקר דמשם מוכיח דשמיטה אינה נוהגת שהרי לא ידעינן כלום אלא מההוא לכך פירש רבינו תם כי זאת הדרשה דהכא היינו ההיא דירושלמי דהא רבי נמי אמרה התם ושמיטת קרקע קרי יובל שחוזרת לבעלים ביובל מה שאין כן בשביעית ושמיטת כספים קרי שביעית שאין השמטת כספים ביובל כדרשינן בספרי בפרשת ראה וזה דבר השמיטה שמיטה משמטת כספים ולא יובל וה''פ בזמן שאתה משמט קרקע ביובל שהיא חוזרת לבעלים אתה משמט כספים היינו שביעית שכספים נוהגים וה''ה דמיירי בשמיטת חרישה וזריעה דשמיטת שביעית לגמרי ילפינן לה משמיטת יובל והא דנקט שמיטת כספים משום דנקט קרקע לפי שהיה רוצה להזכיר מה היא שמיטת יובל נקט נמי שמיטת כספים דדמיא להו שמיטת יובל שביובל חוזרות השדות מלוקח למוכר ושמיטת כספים כמו כן מופקעים ממלוה ללוה אי נמי משום דבשביעית נוהגת שמיטת כספים מה שאין כן ביובל ומשום הכי נקט לה:

לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכִדְתַנְיָא דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט בִּשְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַחַת שְׁמִיטַּת קַרְקַע וְאַחַת שְׁמִיטַּת כְּסָפִים בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים בִּזְמַן שֶׁאִי אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע אִי אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים

Traduction

The Gemara answers: It is necessary to mention the cancellation of debts only for that which is taught in a baraita. As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: The verse states in the context of the cancellation of debts: ''And this is the manner of the abrogation: He shall abrogate'' (Deuteronomy 15:2). The verse speaks of two types of abrogation: One is the release of land and one is the abrogation of monetary debts. Since the two are juxtaposed, one can learn the following: At a time when you release land, when the Jubilee Year is practiced, you abrogate monetary debts; at a time when you do not release land, such as the present time, when the Jubilee Year is no longer practiced, you also do not abrogate monetary debts.

Rachi non traduit

לא נצרכא אלא לכדתניא. דלא נצטוו עליה קודם לכן:

בזמן שאין אתה משמט קרקע. כגון במדבר ולאחר שגלו:

וְאֵימָא בִּמְקוֹם שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע אֵין אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה' מִכָּל מָקוֹם

Traduction

The Gemara asks: But why not say that one can learn the following from this juxtaposition: In a place where you release land, i.e., in Eretz Yisrael, you abrogate monetary debts, and in a place where you do not release land, you do not abrogate monetary debts. If so, the abrogation of debts would apply only in Eretz Yisrael, despite the fact that this obligation is not related to the land. Therefore, the verse states: ''Because the Lord’s abrogation has been proclaimed'' (Deuteronomy 15:2), to indicate that this obligation applies in any case, even outside of Eretz Yisrael. This is the novelty of the statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon.

Rachi non traduit

ואימא במקום כו'. ולמעוטי חוצה לארץ אף בזמן הארץ:

שִׁילּוּחַ עֲבָדִים חוֹבַת הַגּוּף הִיא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ בָּאָרֶץ אִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹבֵל הִיא מִכָּל מָקוֹם

Traduction

The Gemara questions the need for the second ruling of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: The emancipation of slaves is also an obligation of the body, not one that applies to the land. What is novel about this ruling? The Gemara answers that it might enter your mind to say: Since it is written: ''And proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof'' (Leviticus 25:10), one could say: ''Throughout the land,'' yes, this mitzva applies, but outside of Eretz Yisrael, no, the emancipation does not take effect. Therefore the same verse also states the seemingly superfluous phrase: ''It shall be a Jubilee'' (Leviticus 25:10), to indicate that it applies in any case, in all places.

אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר בָּאָרֶץ בִּזְמַן שֶׁהַדְּרוֹר נוֹהֵג בָּאָרֶץ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין דְּרוֹר נוֹהֵג בָּאָרֶץ אֵינוֹ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ

Traduction

The Gemara asks: If so, what is the meaning when the verse states: ''Throughout the land''? The Gemara answers that this phrase teaches: When the liberty of slaves applies in Eretz Yisrael, it also applies outside of Eretz Yisrael, and when the liberty of slaves does not apply in Eretz Yisrael, it does not apply outside of Eretz Yisrael. The mitzva depends on whether the Jubilee Year is in effect, not on the place in question.

תְּנַן הָתָם הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם עָרְלָה הֲלָכָה וְהַכִּלְאַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מַאי הֲלָכָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הִלְכְתָא מְדִינָה עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי

Traduction

We learned in a mishna there (Orla 3:9): The new crop is forbidden by Torah law everywhere; orla is forbidden outside of Eretz Yisrael according to a halakha, as the Gemara will immediately explain; and diverse kinds are forbidden outside the land by rabbinic law. The Gemara asks: What is this halakha, mentioned with regard to orla? Rav Yehuda says that Shmuel says: It is the local halakha, i.e., this was the practice of Jews in places where they settled. Ulla says that Rabbi Yoḥanan says: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai.

Rachi non traduit

אסור מן התורה בכ''מ. קסבר מושב כל מקום שאתם יושבים משמע:

הלכתא מדינה. הנהיגוהו הם עליהם בחוצה לארץ:

Tossefoth non traduit

הערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים. וא''ת אמאי לא ילפינן כלאים מקל וחומר דחדש דנוהג אף בח''ל דאורייתא ומה חדש שאין איסורו איסור עולם כו' וי''ל דקסבר האי תנא דכתיב גבי כלאים שדך למעוטי זרעים שבח''ל כדאמר לקמן (קידושין דף לט.) ואין לומר דערלה מיהא נייתי בקל וחומר דחדש דאיכא למימר כלאים יוכיחו:

אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא לְרַב יְהוּדָה בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הַיְינוּ דְּשָׁנֵי לַן בֵּין סְפֵק עָרְלָה לִסְפֵק כִּלְאַיִם

Traduction

Ulla said to Rav Yehuda: Granted, according to my opinion, as I say in the name of Rabbi Yoḥanan that the mishna means that this is a halakha transmitted to Moses from Sinai, this is the reason why we distinguish between fruit whose status as orla is uncertain, which is forbidden outside of Eretz Yisrael according to the halakha transmitted to Moses from Sinai, and produce whose status as diverse kinds is uncertain, which is permitted outside of Eretz Yisrael, as the prohibition of diverse kinds applies outside of Eretz Yisrael only by rabbinic law.

Rachi non traduit

היינו דשני לן. חמור ספק ערלה מספק כלאים ספק ערלה ספק עברו עליה שלש שנים אי נמי פרדס שיש בו נטיעות ערלה ושאר נטיעות ולקט עובד כוכבים מן הפירות ואין ידוע מהיכן:

דִּתְנַן סְפֵק עָרְלָה בָּאָרֶץ אָסוּר בְּסוּרְיָא מוּתָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט

Traduction

This is as we learned in a mishna (Orla 3:9): Fruit whose status as orla is uncertain is forbidden in Eretz Yisrael, and it is permitted in Syria with no concern about its uncertain status. Outside of Eretz Yisrael, a Jew may go down into the gentile’s field and purchase fruit that is orla from the gentile, provided that the Jew does not see him gather it.

Rachi non traduit

בסוריא. היא ארם צובה שכבש דוד וסנפה עם ארץ ישראל וקסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש הלכך ספיקו מותר ולקמן (קידושין דף לט.) פרכינן ואי הלכה למשה מסיני היא בחוצה לארץ היאך מיקל בספיקה ומשנינן אימא כך נאמרה הלכה ספיקה מותר בחוצה לארץ ודאה אסור:

ובחוצה לארץ. דרחיק טפי ולא מיחליף:

יורד. ישראל ולוקח מן העובד כוכבים הלוקט מפרדס שיש בו נטיעות ילדות וזקנות וישראל יודע שהוא נכנס שם ולוקט לכתחלה:

ובלבד שלא יראנו. ישראל כשהוא לוקט מן הערלה והא דתניא לעיל בסוריא מותר כשנלקט כבר אבל לכתחלה אינו אומר לו לך רד ולקוט:

וְאִילּוּ גַּבֵּי כִלְאַיִם תְּנַן כֶּרֶם הַנָּטוּעַ יָרָק וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ בָּאָרֶץ אָסוּר בְּסוּרְיָא מוּתָּר

Traduction

Nevertheless, we learned in a mishna with regard to the halakhot of diverse kinds (Orla 3:9): If a vineyard has vegetables planted in it, and there are vegetables being sold outside the vineyard, but there is no proof that these vegetables came from the vineyard, in Eretz Yisrael they are forbidden. The reason is that as it is possible that the vegetables came from the vineyard, the halakha is stringent in a case involving a prohibition by Torah law. In Syria these vegetables are permitted.

Rachi non traduit

כרם הנטוע ירק. שזרע ירק בין הגפנים דה''ל כלאי הכרם:

וירק נמכר חוצה לו. ויש לחוש שמא מירק שגדל בכרם הוא וה''ל ספק כלאים:

בְּחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵט וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בַּיָּד

Traduction

Outside of Eretz Yisrael, if the gentile owner of a field containing diverse kinds goes down into his field and gathers produce, then, provided that the Jew does not gather it by hand, he may purchase the produce from the gentile. This indicates that outside of Eretz Yisrael there is a difference between orla of uncertain status and diverse kinds of uncertain status. This is understandable if orla is forbidden by a halakha transmitted to Moses from Sinai, while diverse kinds are forbidden by rabbinic law.

Rachi non traduit

יורד. עובד כוכבים ולוקט מן הכלאים ממש ומוכר לחבר:

ובלבד שלא ילקוט. החבר עצמו ביד ואם איתא דערלה בחוצה לארץ דברי סופרים ולא הלכה למשה מאי שנא דאחמיר בספק ערלה מספק כלאים:

אֶלָּא לְדִידָךְ

Traduction

But according to your opinion, that neither orla nor diverse kinds is forbidden by Torah law,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source